24. 40 שנה לביקור סאדאת: למה באמת החזיר בגין את כל סיני בלי לקבל שלום מלא?

בגין וסאדאת בקונגרס האמריקאי
אדריכלי השלום החלקי: בגין וסאדאת בקונגרס האמריקאי  (צילום: Leffler Warren https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=6372179)

בעולם המושגים האסלאמי קיימים שלושה סוגים של הפסקת לחימה בין אויבים, עפ"י מדרג: "הודנה", היא הפסקת אש בלבד. "סלאם", הוא הסכם אי לוחמה, שניתן להפר אותו בבוא הזמן בהחלטה חד צדדית, ו"סולח", הוא שלום מלא, מוחלט וסופי. מדוע, אם כן, הסכים בגין להסתפק בהסכם שהוגדר ע"י סאדאת כהסכם "סלאם" בלבד, כלומר שניתן להפר אותו, בעת כלשהי, ולא עמד על דעתו לקבל בתמורה להחזרת סיני הסכם שלום מלא ובלתי מותנה, "סולח"? הנה הסבר שלא שמעתם אותו עד כה.

אין אדם בישראל בגיל המתאים שלא יזכור איפה היה ומה עשה במוצאי שבת, 19 בנובמבר 1977, בדיוק היום לפני 40 שנה, כשנשיא מצרים נחת בנתב"ג, על מנת להביא להסכם שלום ראשון בין ישראל ומדינה ערבית. היה זה אחד מן האירועים שאי אפשר לשכוח, כמעט כמו לידתה של מדינה, הולדת ילד ראשון במשפחה, או להבדיל, רצח של ראש מדינה. אני עצמי, חייל משוחרר, עשיתי באותה שעה את דרכי לירושלים על האופנוע, מנסה לבלום את כעסי על סגירת הכביש הראשי המוביל לבירה, והרי מה היה חשוב באותו רגע יותר מאשר להגיע במהירות האפשרית אל מקום עם טלוויזיה על מנת לחזות בהתרחשות הלא תאמן הזאת? רבים אינם יודעים כי כשהנשיא המצרי נאם בפני הכנסת התרחש פלא נוסף: הנאום בשידור ישיר בטלוויזיה הועבר ללא תרגום. גם חברי הכנסת וראשי המדינה, שעשו אוזנם כאפרכסת מתחת לאוזניות לא זכו לקבל תרגום סימולטני של דברי סאדאת. הנשיא המצרי עשה לכל מזרחני המערכת הישראלית בית ספר; המערכת הישראלית זימנה אל הכנסת את מיטב המתרגמים מערבית קלאסית אך סאדאת הפתיע ודיבר בעגה מצרית כפרית, שאיש לא ידע כיצד לתרגמה. סאדאת עמד על הדוכן בכנסת, פניו אל המחוקקים הישראליים, אך הוא דיבר מעליהם, ישירות אל עמו בשפה המובנת לו, כשהוא מתבל את דבריו במסורות דתיות, שנועדו להעניק לו לגיטימציה עממית. זה לא עזר לו, כיוון שב-6 באוקטובר 1981 נרצח סאדאת ע"י אנשי הג'יהאד המצרי בעת שצפה בתהלוכה צבאית לרגל יום השנה למלחמת יום כיפור.

הררי מילים ופרשנויות נאמרו, שודרו ונכתבו על מהלכי אותם ימים, שהביאו לחתימה על הסכם השלום ולפינוי כל סיני, בקמפ דיויד במרץ 1979. לא נרצה לשוב ולטפל כאן בנושאים אלה. בחרנו לעסוק כאן בצדדים הלא מוכרים של הסכם השלום ובמניעי הצדדים.

בגין, כמסתבר, קיבל מהמזרחנים של מערכת הביטחון את כל המידע הדרוש על המדרג האסלאמי של הסכמים להפסקת לוחמה, שתיארנו בהתחלה, ואף פנה בדרישה אל סאדאת לקבל הסכם טוב יותר. הנשיא המצרי סירב. מדוע בכל זאת החליט בגין ללכת עם ההסכם הפגום הזה עד הסוף? נשמע על כך הסבר מרתק מאחד המזרחנים שהיו קרובים לאירועי אותם ימים. יצחק (איני) עבאדי, חבר קיבוץ דגניה א', איש מוסד ומושל בעזה, לשעבר, יציג את אחורי הקלעים של ההסכם ההיסטורי בין ישראל למצרים, שהישראלים לא כ"כ מכירים. הדברים שתשמעו כאן נאמרו לקבוצה קטנה של לומדי תרבות ערבית, ואני ביניהם, שהתכנסו ערב אחד לפני כשנה בבית הספר בכדורי. אני מתנצל מראש שאיכות ההקלטה אינה מיטבית, אך נראה לי שאיכות התוכן מצדיקה את השידור הזה.

האזינו, שיפטו ושתפו!


מוסיקה מקורית: ניר פרץ (אות פתיחה: גוטס-הישאם חאידי)

לצפייה נוספת:

רעידת אדמה (1973) – פרק מלחמת יום הכיפורים בסדרה תקומה – במאי: אידו סלע

איך נראתה מלחמת יום הכיפורים בעיניים מצריות? חדשות 2, 12.9.2013

איני עבאדי מדגים את נקודת השבירה של ישראל במו"מ לשלום עם מצרים

לקריאה נוספת:

מואמין סלאם ואופיר וינטר: השלום הקר 40 לביקור סאדאת 

7 תגובות

  1. על כל מילה שמוציא איני עבאדי שווה לכתוב ספר. איש מדהים. אוצר בלום.

  2. דיברתי עם כמה מומחים לשפה הערבית, הקוראים בקביעות גם בספרות וגם בכתבי עת בערבית, ביניהם פרופ' ששון סומך , יליד עיראק, פרופסור לערבית שהיה לימים גם נספח תרבות במצרים. כולם טענו שהשימוש במילה סולח היה קיים רק בעת העתיקה. בכל העיתונות וכתבי העת ב-50 השנים האחרונות, שבהן הם נחשפים לכרוניקה ולפובליציסטיקה קיימת רק המילה סלאם . לדבריו של פרופ' סומך – מי ששלף את המילה סולח מן הנפתלין – הם רק אותם הישראלים, שרצו להוכיח שסאדת לא רצה שלום.
    גם מוזרים דבריו לגבי רצח סאדת. הוא נרצח על ידי האחים המוסלמים מסיבות אחרות – לא בשל השלום עם ישראל.

    • ציונה שלום, עובדה היא שהמומחים האוריינטליסטים שלנו פנו לבגין והסבו את תשומת ליבו לעניין המושגיות הזו: סלאם, סולח וכיוצ"ב והוא פנה בנדון לסאדאת. אם היה להם עניין להוכיח שסדאת לא רוצה בשלום – אינני יודע וגם עבאדי לא טען זאת. לגבי המניעים לרצח סאדאת: לאחים המוסלמים היה חשבון ארוך עם המשטר המצרי והשלום עם ישראל נכנס אליו, גם אם לא כסעיף ראשי. זה גם מה שאיני טוען.

      • דניאלה כרמי

        הי יזהר, נדמה לי שאחד משיאי הקונספירציה של ישראל באותם ימים, זה אי ההגעה להסדר בין 67 ל 73, ופריצת המלחמה בשל הסירובים העקשניים של גולדה מאיר לכל הצעות התיווך למיניהן.
        המלחמה באה בשל סרבנות ישראל להחזיר את סיני. לא רוצים בטוב? אז יהיה ברע., אמרה מצרים. על זה אפשר לומר אז, כמו בהרבה מקרים אחרים: "ישראל מבינה רק כוח".
        ה"קונספירצות" הישראליות הכי משמעותיות קורות תמיד לעיני כול, עטופות כמובן במסך של שטיפת מוח יומיומית מדוברת שרוב כלי התקשורת מצטרפים אליה ומשמשים לה מקהלה מזמרת, עד שהאזרח שוכח מה קדם למה ומה סיבה למה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *