[הבלוג] האינתיפאדה שלי – מתי למדנו איך קוברים אנשים חיים

חלק א' – בעקבות הסדרה "אינתיפאדה" בערוץ 1 מאת: יזהר באר קשה אולי להאמין אבל במרבית ימי האינתיפאדה הראשונה, לטלוויזיה הישראלית, שתקרא לימים ערוץ 1, מדורת השבט של הישראלים אז, לא היה כתב מיוחד בשטחים. יושבי הראש של הועד המנהל של רשות השידור היו בד"כ כפופים לאג'נדת השלטון והשלטון, כל ...

המשך לקרוא

[הבלוג] מבט שני על האויב של אתמול –  ג'ורג' חבש, ע'סאן כנפאני ותופיק זיאד. טרילוגיה ישראלית

מאת: יזהר באר כשהתחלתי לכתוב שורות אלה הייתי יושב וממתין, כמו כל הישראלים, למטח הטילים והכטב"מים שעשה את דרכו מאדמת איראן מערבה אלינו, ובעודי מאזין לרחש המטוסים החגים מעלי ניסיתי לשאול את עצמי מה היו חושבים על השלב החדש הזה בתולדות הסכסוך שלושת האישים הפלסטינים האלה שידעו לאתגר את המפעל ...

המשך לקרוא

[הבלוג] הלקח שלי

מאת: יזהר באר בגיל שבעים גיליתי, שאשתי בוגדת בי בחמישים השנים האחרונות עם איזה גבר צעיר. התדרדרתי למרה שחורה, והחלטתי לסיים עם כל זה בקפיצת ראש לכנרת. עליתי על המזח הגבוה בטבריה וקפצתי למים. היתה זאת קפיצה מושלמת ובהזדמנות זאת גם שברתי את שיא הצלילה העולמי. נשארתי יומיים וחצי מתחת ...

המשך לקרוא

[הבלוג] התשוקה והשובע – בדרך לאולימפוס, חלק ב'

מאת: יזהר באר אחרי טיפוס לגובה של 1,650 מטר הנשימות הקצרות והנואשות שלי נשמעות באוזני כמו נשימותיה של הכִימֶרָה, המפלצת ההיברידית בעלת ראש של עז, שיודעת "לנשוף את נשימת הלהבה הנוראה". שרירי הרגליים שמכווצים ממחסור באלקטרוליטים כבר לא מגיבים. הם צועקים עצור. כמה טיפש הייתי, שלא מצאתי זמן להתאמן לקראת ...

המשך לקרוא

[הבלוג] רעידת האדמה היוונית הראשונה שלי – בדרך לאולימפוס, חלק א'

מאת: יזהר באר קצת אחרי חצות נשמעה חריקה צורמנית מעומק האדמה ואחריה אירע פיצוץ  שהרעיד את הבית על שלוש קומותיו והוא נע אנה ואנה כמו פיסת בד על חבל כביסה ברוח. רצתי החוצה כי אין אלוהים. הייתי לבדי. יכולתי להישבע ששבריר שנייה לפני כן, כמו מבוקש שירו עליו טיל ומנסה ...

המשך לקרוא

[פרות קדושות] פרק 89. יצחק איני עבאדי – פרידה מאגדה מקומית

לפני עשר שנים התחלנו לשוחח מול מיקרופון ומצלמה. ככה נולדו הפרות הקדושות, שהפכו לתכנית משודרת ומצולמת ולרשימות בעיתונות המודפסת. הוא היה המניע הראשוני וההשראה ליצירת התכנית והוא מופיע בכמה מן הפרקים שהביאו לו קהל חסידים נלהב. "אין חיה כזאת", אמרו חלקם. אחרים לא הבינו אותו עד הסוף. לאחר שחלקנו עשרות ...

המשך לקרוא

[פרות קדושות] פרק 88. "אמהות שכולות מתות לפעמים מהר. אני החלטתי לחיות" – מנואלה דבירי מסכמת 27 שנים של געגוע

מנואלה דבירי (76), עיתונאית, סופרת ומחזאית ממוצא איטלקי, אקטיביסטית פוליטית, פעילה הומניטארית שסייעה לאלפי ילדים פלסטינים לקבל טיפול רפואי בישראל ואופטימיסטית בלתי נלאית, איבדה את בנה יוני במוצב כרכום בלבנון בפברואר 1998. לאחר מותו נאבקה דבירי במסגרת תנועת "ארבע אמהות" להוצאת צה"ל מלבנון, דבר שהתממש שנתיים לאחר נפילתו. מלכתחילה סירבה ...

המשך לקרוא

[הבלוג] פרידה מעודד ליפשיץ

בעקבות הניצחון ב-1967 וההתרחבות הפתאומית בשטחי שלטונה, ביצעה מדינת ישראל בשטחו של חצי האי סיני את אחד הניסויים השאפתניים, היקרים וחסרי התוחלת שהתקיימו בתולדותיה: הקמת חבל ימית, או כפי שכונתה אז, "הריביירה הישראלית", לאורך רצועת חוף בתולי של כ- 50 ק"מ בדיונות שבין רפיח לאל-עריש. לא הרבה ישראלים יודעים כי ...

המשך לקרוא