[הבלוג] לאן נעלם עדי צמח?

מפוסט בפייסבוק של Avshalom Elitzur למדתי על מותו של עדי צמח, לפני ימים אחדים, שהיה כוכב באקדמיה, מטאור אינטלקטואלי, אישיות סבוכה ששובל של סקנדלים ליוו אותה, עד שנעלם פתאום לפני כ 15 שנה ולא ידעתי למה. התברר כי שבץ קשה הדמים את המוח החריף ומאז חי כצמח.
לא למדתי אצלו אבל מפגש אחד איתו כמאזין לא אשכח. בשנות ה-80 היה אירוע באוניברסיטה בהר הצופים, או אולי בבית-אגרון (הזיכרון מתעתע), שמשך אליו קהל רב. הדיון היה על “המוות”. כמובן שהאולם היה מלא מפה לפה. אינני זוכר את זהות כל הדוברים, אבל לבטח אזכור שניים מהם; מנחם ברינקר ועדי צמח. בין כל הדוברים בלט צמח, שניסה להסביר בלהט, שהמוות הוא רק דימוי וכי אינו קיים באמת. האמת, לא לגמרי הבנתי אותו ובזמן שהציג את נימוקיו הפתלתלים שאלתי את עצמי למה למשל לא הזמינו לדיון את ישעיהו ליבוביץ’, הוא אולי היה יכול להבהיר את התמונה. ממש באותו זמן הרגשתי שמישהו דוחף בפראות את מושב הכסא שלי. פניתי כועס לאחור וראיתי שמאחורי יושב פרופסור ליבוביץ’, מדבר לעצמו בקול רם ובזעם תוך נפנופי ידיים ורגליים “על מה הוא מקשקש…” וכיוצ”ב ותוך כדי כך ברכיו מכות בגב מושב הכסא שלי.

ואז היתה הפסקה, ליבוביץ’ ניגש לבמה ואני הלכתי אחריו כמרגל. הוא ניגש בלי גינונים לצמח ואמר לו בהאי לישנא “אני יודע שאני אמות. אתה חושב שאולי לא תמות, כי אתה סתם מכונה שפולטת צלילים…” ועוד כמה דברים.

זה נחרט בזכרוני מאז. בסוף מתו כולם; ליבוביץ’, ברינקר, ועכשיו גם צמח. המוות הוכיח שיש לו ממשלה והתברר שליבוביץ’ שוב צדק…

בצילום למעלה, עדי צמח.

#פרותקדושותהבלוג

ישעיהו ליבוביץ’