Tag Archives: איציק זרקא

[הבלוג] הדרך לעין חרוד

הדרך לעין חרוד, חלק א:

מה שקרה בלילה שעבר (28.3.2023) בעמק בית שאן מעיד על עומק תהליך הלבנוניזציה העובר עלינו.

ביום שני בלילה פרסו פעילי ימין מחסומים בסמיכות לקיבוצי העמק. בצומת תל יוסף, בכניסה לעין חרוד, עצרו כוחות השיטור מטעם עצמם את תנועת המכוניות ועשו סלקציה בין רכבי כוחות הביטחון לבין אחרים. הפעילים עברו ממכונית למכונית, קיללו נשים, גברים וילדים, ומנעו מהם לעבור. הם דרשו מהנוסעים להביע תמיכה ברפורמה המשפטית כתנאי מעבר ושרו “שיישרף לכם הכפר”. אשכנזים לא עוברים מזרחים כן. “מחסום נושם” הם קראו לזה מושג ביבוא אישי מהשטחים. המחסומים המאולתרים פעלו שעות ארוכות בלילה ללא התערבות המשטרה.
אחד המפקדים בשטח היה איציק זרקא פעיל ביביסט, בריון מוכר למפגיני בלפור מהשנים האחרונות, שמיהר לעלות סרטוני וידאו המתעדים אותו עושה סדר לקיבוצניקים השנואים מהעמק. פעולת תגמול על סגירת איילון בידי השמאלנים, הסביר. “דיברתי קודם עם בכיר מאוד והוא מעודד”, הוסיף. ומוסיקת הרקע “רק ביבי…”
העמק בהלם. מעניין איך עמוס קינן היה מעדכן את “הדרך לעין חרוד”, המקום הבטוח האחרון לשמאלנים בדמיונו הספרותי, לנוכח אירועי הזמן הזה.
פעם, באיזה כנס בחו”ל סיפר לי איש אקדמיה לבנוני מה שראה בזמן מלחמת האזרחים בלבנון. צעירים נוצריים פרסו מחסומים מטעם עצמם בכבישים ועצרו מכוניות לבדיקה. הסלקציה התנהלה כך, היו מראים לנוסע עגבניה ושואלים; מה זה? אם אמר בנאדורה, עגבניה בעגה הלבנונית, הותר לו להמשיך בנסיעה. אם אמר בנדורה, עגבניה בעגה הפלסטינית, קיבל כדור בראש. עוד לא הגענו לשם, אבל…

***

איציק זרקא מגיע לצפון

 

הדרך לעין חרוד, חלק ב’:

הפוסט שלי משלשום, “הדרך לעין חרוד”, על המחסומים הנושמים שהטילו פעילי ימין בכניסה לקיבוצי העמק, גרר תגובות רבות, מימין ומשמאל. היום מפרסמים בקבוצות הימין קריאה ליום שיתוק נרחב בעמק שיהווה עליית מדרגה לפעילות שקיימו ביום שני בלילה. המפגינים מבטיחים להגיע “לכל מקום שמתנגדי הרפורמה נמצאים בו”. המשטרה הבטיחה להיערך הפעם כראוי.

אחת התגובות הנפוצות של הימין המיתמם עושה השוואה בין המחאה הליברלית נגד המהפכה המשטרית שמתקיימת בשבועות האחרונים בערי הארץ לבין פעולות פלנגות הימין שהטילו עוצר על קיבוצי העמק ועוד ידן נטויה. אז בואו נעשה סדר ונראה את ההבדלים:

  1. המחאה הליברלית. ביקורת נגד השלטון, נגד הכוח והשררה היא דבר חיובי ואף הכרחי בחברה מתוקנת. ביקורת נועדה לתקן, לגונן על הציבור ועל המוחלשים ולהציע דרכים חלופיות למדיניות הממשלה.

Speak truth to power  אומרים הקוויקרים. משמע, לסרב להתקפל מול בעלי השררה.

כזאת היא המחאה הליברלית נגד המהפכה המשטרית של ממשלת נתניהו, שמנסה לשנות סדרי בראשית באמצעות רוב פוליטי מזדמן. זהו מאבק שמבוסס על הידיעה שכוח תמיד משחית, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט.

  1. “מחאת הימין” היא אוקסימורון. הפגנות של אזרחים למען הממשלה, לחיזוק הכוח הגדול ממילא המצוי ברשותה, הן לא מחאה אלא סממן פשיסטי. ראוי להזכיר שבהגדרה ממאפייני הפשיזם הבולטים הם מנהיג חזק ודיקטטורי, שלטון הדוגל באוטוקרטיה ריכוזית, תפיסה הרואה באי-הסכמה בגידה, דיכוי האופוזיציה והכפפת האינטרסים האינדיבידואלים של השליט למה שנתפס כטובת האומה. הן הפשיזם האיטלקי והן הנאצי נעזרו בתמיכה של אנשי זרוע (“החולצות השחורות” באיטליה, למשל. נחסוך את הדוגמאות מגרמניה). הקבוצות הלאומניות גזעניות שמציבות מחסומים בכניסה לקיבוצי העמק ומתנכלות לאזרחים לפי שיוכם הסקטוריאלי הן לא שונות בהלוך הנפש שלהן.
  1. החברה האזרחית הליברלית הקימה מאות ארגונים לזכויות אדם ולהגנה על מיעוטים וקבוצות חלשות, לדו קיום ולשלום. אני בא מתוכה. מול התופעה הזאת הקים הימין גופי צל, במסווה של עמותות חברתיות, שמטרתן העיקרית היא רדיפה של אותם ארגונים ליברליים או תמיכה בהפעלת כוח יתר שלטוני בשטחים ומול הערבים בישראל, בהעצמת הכיבוש ובחיזוק רעיונות ימניים בכלל. אם תרצו, בצלמו, חוננו, ישראל שלי, עד כאן, NGO Monitoring, רגבים ויש עוד, הם ארגונים כאלה. גם פורום קוהלת. תוסיפו התארגנויות כמו להבה ולה פמיליה – כולם מחזקים את מדיניות ממשלת נתניהו ואת הכוח השלטוני. הסימטריה מדומה ומטעה.
  1. חסימת כבישים. מפגיני המחאה נגד המהפכה המשטרית חסמו כבישים אך לא ערכו סלקציה סקטוריאלית, גזענית, של הנוסעים: אשכנזים – ספרדים, תומכי ביבי או תומכי המחאה, קיבוצניקים מול עירונים וכיוצ”ב, כמו שעשו פעילי הימין בחסימות שהציבו בכניסה לקיבוצי העמק.
  1. האלמנט העיקרי של הרוח הפשיסטית מתבטא באינפנטיליזציה של ההמון, מסר שמונחת מלמעלה, מנאומי ראש הממשלה ועד למפעילי הרשתות החברתיות מימין. במקרה הזה; אתם עשיתם לנו מחסומים באיילון אנחנו נחסום לכם את הכניסה לקיבוצים.
  1. לך תתווכח איתם. המשורר, המלך חלואן מחיווה, אמר לפני 650 שנה, שקל לצבוע את העננים בדם הלב ולמוסס הרים עקשנים אבל קשה משאול שיחה עם בור וצדקן החושב כי הוא יודע הכל.

***