Tag Archives: לאדה

הבלוג – האם הערבים יכולים להציל את היהודים מידי עצמם

מאת יזהר באר

פורסם ב-13 בספטמבר 2019

לאחרונה הציגו כמה דוברים סמולנים את משאלת הלב שהערבים שינהרו בהמוניהם יצילו בבחירות את היהודים מידי עצמם. המהדרין יאמרו, אף יצילו את הפרויקט הציוני. חחח, ממש כך. אני מאמין שיש בזה משהו, קודם כל מכיוון שלי זה ממש קרה – ערבי הציל אותי מידי יהודי. ומעשה שהיה ככה היה;

באמצע שנות ה-90, בעת שכיהנתי כמנכ"ל "בצלם" התגוררתי בשכונת נחלאות בירושלים בתוך משולש טריטוריאלי קטן ונפיץ בין שוק מחנה יהודה, למטה תנועת כ"ך (ששכן ב"בנין המקולל" ברחוב אגריפס) ולמאורות הנרקומנים שהיו בשכונה – לא סביבה אוהדת במיוחד למרעיל בארות כמוני. ואכן, כמעט מדי לילה סבלתי מהתנכלויות, שהסתכמו בעיקר באיומים, קללות ובחבלות שגרתיות בדלת הכניסה לביתי. אבל לילה אחד הוגדשה הסאה – אלמונים פירקו את הברגים בגלגל הקדמי של ג'יפ הלאדה הרוסי שהיה לי אז והשאירו רק שני ברגים פתוחים למחצה. למחרת בבוקר הסעתי את שלושת ילדי הקטנים לגנים ורק בנס הצלחתי לעצור ברגע האחרון לפני שהגלגל יתעופף במהלך הנסיעה…

בעקבות המקרה החליטו מעסיקי לשלוח לביתי מומחה אבטחה. לאחר שעשה מדידות ובחן מרחקים וזוויות מביתי לבתי השכנים ולרחוב הוא קרא לי ואמר כדלקמן – אתה תקבל ממני בכתב דו"ח מפורט לגבי צעדי האבטחה הנחוצים, אבל בינתיים אני רוצה לתת לך בע"פ שלוש המלצות: אחת, אתה משוגע, למה אתה נוסע על ג'יפ לאדה אדום, שכולם מזהים? תחליף מיד את האוטו. שתיים, אתה לא נורמלי, למה בחרת לגור עשרה מטר מהשוק ומהמטה של תנועת כ"ך? תחליף לאלתר את כתובת המגורים שלך. שלוש, אין לך מספיק צרות גם ככה שבחרת עבודה כ"כ מסוכנת? אני ממליץ שתחליף בהקדם את מקום עבודתך.

כמובן, לא קיבלתי אף אחת מההמלצות של מומחה האבטחה ונשארתי לגור בנחלאות, ליד השוק וליד המטה של הכהניסטים, עם אותו ג'יפ רוסי אדום והמשכתי לעבוד בבצלם.

בסתיו 1995 התחלתי לבצע שיפוצים בביתי, בעזרת קבלן יהודי ופועלים ערבים. אחד מהם, פועל פשוט מאזור חברון, לא תואר לו ולא הדר, הציל את חיי. באותם ימים השתוללו פיגועים קטלניים ברחבי הארץ, ההסתה חצתה שיאים, רבין נרצח, הכהניסטים והנרקומנים של אזור מחנה יהודה היו חמים אש על סמולנים ואפילו הקבלן היהודי שלי הביע תמיכה ברוצח יגאל עמיר.

ואז זה הגיע. בעת שישבתי באוטו ליד הבית התקרב אלי נרקומן מוסת שהכרתי מאזור המחיה שלי ובידו בלוק של 10 קילו ורצח בעיניים. "אני אעשה לך מה שעשו לרבין", צעק והרים את הבלוק לשמים כדי להשליך על הזגוגית הקדמית ועלי. במצב כזה אין הרבה מה לעשות ובשניות הספורות שנותרו לי רק נזכרתי בשיר שנהג אבי לזמר בילדותי "ואשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי…"

ואז, כמו משום מקום הופיע עזרי, הפועל החברוני הפשוט, זה ללא התואר וללא ההדר, ותפס מאחור את הנרקומן עם הבלוק. הוא הציל את חיי.

במשך שנים ניסיתי להבין למה התערב הערבי במעשה ריב בין שני יהודים ונחלץ להציל את האחד מפני השני. הוא לא למד בשום מכללה לזכויות אדם ולא היה מחויב לסכן את עצמו בסכסוך לא לו. גם היום אין לי תשובה לכך, אבל אני יודע שבטריטוריה הקטנה שלנו חיים מיליוני אנשים שיצטרכו להמשיך לחיות ולהתקיים יחד, זה לצד זה, ומול הגזענות וההסתה, השנאה והאלימות הם לא יוכלו להסתדר לבד. הם צריכים אלה את אלה. לכו להצביע!

אני ובתי והלאדה