פודקאסט

12. מסע ההישרדות המופלא של איצי – החולה שהמערכת לא נתנה לו סיכוי

לאחר שאובחן כחולה בסרטן הערמונית עם גרורות שהתפשטו בגופו ועם תוחלת חיים צפויה של חודשים אחדים יוצא איצי באר למסע להצלת חייו. בדרכו הוא פוגש עשרות חולים במצבו. כולם ימותו ממחלתם בשנים הבאות. גם חלק מהרופאים שטיפלו באיצי לקו בסרטן ונפטרו. בניגוד לכל הסיכויים איצי שרד.  15 שנים אחרי שאובחן לראשונה הוא מסכם את ניסיונו יוצא הדופן במלחמתו הערמומית בסרטן ואת התובנות הרפואיות שרכש במסעו זה. הוא מספר על מאבקיו במערכת הבריאות ומדבר על מיתוסים נפוצים אצל חולים הניצבים מול המחלה הארורה ומול הרופאים ומערכת הבריאות. הוא מדבר גם על משמעותה של הרפואה האלטרנטיבית וגם על – איזה אדם הפך בעקבות המחלה.

היום איצי עומד בראש עמותת "חיים עם סרטן הערמונית", פעיל בזירה הציבורית, משמש יועץ ותומך להמוני חולים חדשים והוא מרצה מבוקש בפני פורומים של חולים ואנשי רפואה. וכן, הוא גם אחי. את השיחה הזאת אנו מנהלים בדרכנו אל העיירה בליטא שכמעט איש מבניה לא שרד את הכיבוש הנאצי, מלבד אימנו. זהו, אם כן, סיפור על הישרדות מופלאה בניגוד לכל הסיכויים – סיפור עם תובנות, לחולים וגם לבריאים שבינינו.  

מסע חייו – איצי באר

 

 

מוסיקה:

    Schumann – Kinderszenen Op.15 – VII. Träumerei Reverie (Jamendo)

    Debussy – Deux arabesques (Jamendo)

     Hicham Chahidi – Gouttes

לקריאה נוספת:

איצי באר – בשיטת החתול – הספר

לצפייה נוספת:

במלחמה כמו במלחמה – מבט שני 

10. הקרב על הקסטל, חלק ב' – אז מי באמת הרג את עבד אל קאדר?

אתר הקסטל – הסיפר החלקי על הקרב החשוב ביותר ב-1948.

לא היינו נצרכים לחזור שוב אל הקסטל ולפרק המשך העוסק בשאלה מי הרג את עבד אל קאדר אל חוסייני ותרם להכרעת המלחמה ב-1948, לולא מידע חדש, אשר יוצג כאן (חלק א' עלה ב-2 בדצמבר 2016).

לשאלה מי לחץ על ההדק והרג את מפקד הכוחות הערביים אין, כנראה, חשיבות היסטורית יוצאת דופן, אבל המידע שיובא כאן יכול להצביע על הדרך שבה מעוצבים הנרטיבים הלאומיים שלנו. מי קובע אמת ועובדות מהן וגרסתו של מי אינה נשמעת. דמות חדשה עם סיפור שונה לחלוטין מפציעה, כאילו משום מקום, ומבלבלת את סיפור המעשה. ואם לא די בכך, מובאת כאן טענה כי עבד אל קאדר לא נהרג בקרב אלא רק נפצע וכי אח"כ הוצא להורג בירייה בראשו. הקרב על הקסטל מתברר כאנדרלמוסיה רבתי בקרב הכוחות היהודים, כאסון צבאי, שהביא לבריחה מן ההר ולטבח כל הפצועים היהודים שנותרו מאחור. נשמע כאן על החיכוכים הקשים בין יחידות החי"ש והפלמ"ח עד כמעט מלחמת אחים ועל המאבק על הנרטיב ועל האתוס, שממשיך עד היום הזה, בשצף קצף, כאילו לא חלפו כבר שבעים שנה. הנה סיפור הקרב על הקסטל כפי שלא מופיע בהיסטוריוגראפיה הרשמית. וגם, איך כל הסיפור הזה מתקשר לפרשת החייל היורה מחברון, אליאור אזריה…

מאיר קרמיול: הרג? ונהרג על הקסטל
יעקב סלמן: נשאר לספר את סיפורו

 

משה כצנלסון בצעירותו: כאילו צץ משום מקום עם הסיפר האחר

 

משה כצנלסון היום: כועס על הצייליגרים מהחי"ש כאילו לא עברו 70 שנה.

קריינות נוספת: עדן לזנס

מוסיקה: Hicham Chahidi – Gouttes

שיר הפלמח Leon Lishner and Friends

להאזנה נוספת:

5. הקרב על הקסטל – מי הרג את עבד אל-קאדר? (חלק א')

לקריאה נוספת:

קרב הקסטל לפי הרשות לגנים לאומיים

לצפייה נוספת:

אורי מילשטיין: קרב הקסטל

9. העולם כולו נגדנו? – התקשורת הזרה וישראל

אורח: העיתונאי, הדקומנטר והסופר שרל אנדרלן.

החלטת מועצת הביטחון נגד ההתנחלויות, שהתקבלה לפני ימים אחדים, בהימנעות ארה"ב, מעוררת בשיח הציבורי והפוליטי אצלנו, את האינסטינקטים הישנים בנוגע ליחסה של הקהילה הבינלאומית לישראל.

"העולם כולו נגדנו", "עם לבדד ישכון", "או"ם שמום", ו"עלינו לסמוך רק על עצמנו" – "בלי בג"ץ ובלי בצלם" – הם אחדים מהביטויים המכוננים של התודעה הישראלית, שעוברים כחוט השני מימי ראשית הציונות ועד ימינו. נדמה שמעטים הנושאים שמאחדים את מרבית הפוליטיקאים הישראלים כמו להאשים את העולם, ובעיקר את התקשורת הזרה בבעיות ההסברה של ישראל. אבל האם למיתוסים המקובלים בשיח העממי והפוליטי על התקשורת הזרה, "העוינת" ואפילו "האנטישמית", יש על מה להסתמך?

מאחורי המיקרופון ולפניו מתנהל שיח מורכב של פרשנויות, דימויים, אשמים וקורבנות. אנדרלן: כתב זר, פראנס2

נציג כאן כמה נתונים מפתיעים על הסיקור של התקשורת הזרה את ישראל – כן, מצבנו לא כל כך גרוע, כמו שחושבים –  ונשוחח עם אורחנו, שרל אנדרלן, על העובדות, שלא כולם מכירים, שרואים מאחורי המצלמה.

אנדרלן, הוא יהודי שמחזיק באזרחות ישראלית וצרפתית, הוא חווה גילויים אנטישמיים בילדותו ועלה לארץ אחרי מלחמת ששת הימים. בשיחה בינינו יסכם אנדרלן כ-30 שנות שירות כשליח תחנת הטלוויזיה הצרפתית פראנס2 בישראל, וגם יספר איך נשאר לבדו בכיכר רבין ב 4 בנובמבר 1995, לאחר תום הטקס, כדי לצלם את מעצרו של יגאל עמיר, ולמה העיתונאים הישראלים וגם הציבור הישראלי מופתעים כל פעם מחדש מן המתרחש אצלם בבית פנימה.

המשך לקרוא

8. יאסר ערפאת – סודות חייו ומותו

%d7%a2%d7%a8%d7%a4%d7%90%d7%aa-%d7%a4%d7%92%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%91%d7%a2%d7%96%d7%94
עזה, 1993. מצדדיו של הראיס אורי אבנרי ואחמד טיבי (אני משמאל בקדמת התמונה)                  

אורח: דני רובינשטיין, עיתונאי, חוקר וסופר 

אין כמעט עובדה אחת הנוגעת בערפאת שאינה נתונה במחלוקת: ממקום לידתו ועד נסיבות מותו. אבו מאזן, מחליפו של ערפאת כיו"ר הרשות הפלסטינית, אף הבטיח לאחרונה כי בקרוב יוצגו ממצאי תחקיר דרמטיים על נסיבות מותו של ערפאת. בשיחה עם אורחנו, דני רובינשטיין, שכתב ספר על ערפאת, ננסה להסיר חלק ממעטה המסתורין ולספר על האיש שהיה, יותר מכל אחד אחר, מזוהה עם הבעיה הפלסטינית ועם האפשרות או האי-אפשרות לפתרונה.

האם ערפאת אהב גברים או נשים? מדוע התחתן עם סוהא? מה נעשה בכספי העתק שזרמו אליו? היכן באמת נולד וכיצד באמת מת? למה הסכים לוותר לרבין על רוב שטחה של פלסטין ההיסטורית? כיצד שרד כל השנים כמנהיג של עם ללא מדינה והאם ישראל הרוויחה או הפסידה מהסתלקותו? וגם, למה מנהיגים טוטליטאריים מאפשרים לנתיניהם להתבדח על חשבונם?

%d7%99%d7%96%d7%94%d7%a8-%d7%9e%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%93%d7%94-%d7%98%d7%95%d7%95%d7%99%d7%9c

אמא של סוהא. ראיון שקיימתי עם ריימונדה טוויל אי שם לפני שנים

לקריאה נוספת:

קשב: בנפול אויבך; סיקור מותו של ערפאת בתקשורת הישראלית, 2005

לצפייה: יזהר באר על סיקור מות ערפאת בתקשורת הישראלית

עקיבא אלדר ודויד לנדאו: ראיון עם ערפאת בוואלה "סבתי היתה הגר"

רונית מרזן: הכנועים, השחוקים והזקופים והמהפכה הפלסטינית

 

7. הרוויזיוניסטים

%d7%96%d7%91%d7%95%d7%98%d7%99%d7%a0%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%95%d7%a9%d7%95%d7%aa
זאב ז'בוטינסקי וחברים

אורח: יצחק (איני) עבאדי, מזרחן, איש אשכולות, רב מעללים, בן דגניה א'  

התנועה הרוויזיוניסטית שפרשה מהמוסדות הלאומיים, הכריזה על מרד בשלטונות המנדט הבריטי בינואר 1944, בעצם ימי מלחמתם בנאצים. נימוקיה והצדקותיה היו רבים ושונים, וכך גם טענותיהם של ראשי המרד להצלחות אסטרטגיות. האם, באמת, כפי שטענו מנחם בגין וחבריו, מוטט המרד הרביזיוניסטי את אחיזתה של בריטניה בארץ ישראל? האם נכון שפעולות המרי של הרביזיוניסטים יצרו אגדת כוח בעיני ערביי ארץ ישראל שסייעה לניצחון ההיסטורי של הציונות? האם ההגמוניה של הימין שהחליפה את ההגמוניה של תנועת העבודה בעשרות השנים האחרונות יצרה מצג שווא מסולף באשר לתרומתה של התנועה הרביזיוניסטית לחירות ישראל?
אורח פרק זה, המזרחן יצחק (איני) עבאדי, ינסה לסכם את הישגיה האמיתיים של התנועה הרביזיוניסטית בתחומי העלייה, ההתיישבות והביטחון ואת תרומתה למהלך מלחמת העצמאות. הוא יספר את הסיפור הפחות מוכר מאחורי הטבח בדיר יאסין ולא יתחמק מהתייחסות אקטואלית גם ליחסי אשכנזים מזרחים שעליהם מושתת עד היום המתח בין יורשי תנועת העבודה לממשיכיהם של בגין ושמיר. בניגוד לקולות המקובלים, יטען עבאדי, שעלה מסוריה כילד, כי דווקא המזרחים צריכים היום להשמיע את סליחתם בפני האשכנזים.

6. יצחק שמיר – הדיוקן הלא מוכר

אורח: שרל אנדרלן, עיתונאי, חוקר וסופר

פרק זה מתפרסם ימים אחדים אחרי מותו של שמעון פרס, שהביוגרפיה העשירה שלו מוכרת כמעט לכל ילד במדינה. לא כך, יצחק שמיר – בן פלוגתא פוליטי ואידיאולוגי של פרס וגם שותפו לניהול ממשלת האחדות באמצע שנות ה-80. שמיר, ראש הממשלה השביעי, נותר בתודעה הציבורית דמות אניגמטית. ידוע כי הוא לא הסתפק בפעילות טרור נגד ערבים ובריטים לפני קום המדינה אלא גם חיסל יהודים, שסיכנו, לדעתו, את פעולות המרי העברי. הביוגרפיה שלו כפוליטיקאי בימין האידיאולוגי, אפור בד"כ, סרבן עיקש לכל התקדמות מדינית, מוכרת וגם אנו יודעים כי שרת בתפקיד בכיר במוסד. אבל חלקים גדולים מעברו של שמיר לוטים בערפל.

%d7%9e%d7%91%d7%95%d7%a7%d7%a9-%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%a7-%d7%a9%d7%9e%d7%99%d7%a8
מבוקש: יצחק יזרניצקי (שמיר)

מעטים יודעים כי שמיר יזם פיגוע בקטריולוגי בלונדון, שעלול היה להביא למותם של אלפים. נשמע כאן על אחד מפעיל הלח"י שהתאבד כיוון ששמיר ניהל רומן עם אהובתו ועל הרקע הבולשביקי העלום של משפחת שמיר. האם אביו של שמיר היה קשור לביון הסובייטי? האם יתכן כי יצחק שמיר בעצמו היה בשלב מסוים חפרפרת של מוסקבה? הביוגרפיה היחידה על שמיר נכתבה בצרפתית ומעולם לא תורגמה לעברית. כותב הביוגרפיה, העיתונאי והסופר שרל אנדרלן, הוא אורחנו בפרק זה. הוא יספר על עלילותיו הלא ידועות של ראש הממשלה הכי שתקן והכי מסתורי שהיה בישראל ויציג את טביעת היד בהיסטוריה של האיש, שאף אחד לא יודע עליו הכל.

%d7%a4%d7%a8%d7%a1-%d7%95%d7%a9%d7%9e%d7%99%d7%a8
שונאים-סיפור אהבה: שמיר ופרס

 

5. הקרב על הקסטל – מי הרג את עבד אל-קאדר? (חלק א')

shi-kastel
התקפה ערבית על הקסטל, אפריל 1948

אורח: דני רובינשטיין, עיתונאי, חוקר וסופר

היממה שבין השמיני והתשיעי באפריל 1948 נחרטה בזיכרונם של שני העמים כיממה החשובה ביותר במלחמה שעיצבה את גורלם. נפילתו של הגיבור הלאומי הפלסטיני, עבד אל קאדר אל חוסייני, בקרב על הקסטל והאירועים שהתרחשו בהמשך סימנו את ראשית הנכבה הפלסטינית ואת הניצחון היהודי במלחמה. ספר חדש שעומד לצאת בקרוב מתמקד כולו ביממה האחת הזו ובנרטיבים השונים שהתעצבו בזיכרון של שני העמים. אורחנו הפעם הוא הסופר והעיתונאי, דני רובינשטיין, מחבר הספר, שערך מחקר מקיף, שהתבסס על מקורות ערבים, שלא היו מוכרים, ברובם, לקורא הישראלי. הוא יציג כאן את דמותו של עבד אל קאדר כאסטרטג מחונן ואליל המונים שהוביל את הפלסטינים להצלחות ניכרות בשלבים הראשונים של המלחמה ואת ההשפעה של נפילתו האקראית על המערכה.

מי ירה והרג את עבד אל קאדר אל חוסייני? האם היורה היה חייל יהודי, ששעות אחדות אחר כך נהרג בעצמו בקרב על הקסטל, כפי שמספרת ההיסטוריה העברית של תש"ח?
או שמא היה זה משתף פעולה פלסטיני, שלימים ערפאת שלח מתנקשים לחסלו, כפי שגורס מיתוס פלסטיני נפוץ?

10. הקרב על הקסטל, חלק ב' – אז מי באמת הרג את עבד אל קאדר?

4. בן הכלבה ההאשמי

  אורח: יצחק (איני) עבאדי, מזרחן, איש אשכולות, רב מעללים, בן דגניה א'

kingabdullahbinhussein
"בן הכלבה ההאשמי" המלך עבדאללה הראשון

בפרק הזה נדון באירועים הדרמטיים שמתרחשים בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות. האם הנרטיב המספר על שבעה צבאות ערב שלחמו נגד מדינת ישראל במלחמת העצמאות היה מיתוס? מה היה כוחם האמיתי של הערבים במלחמה ונגד מי הם נלחמו? למה חיים וייצמן ומנהיגים ציוניים בכירים אחרים לא חתמו על מגילת העצמאות? נספר על הבריטים ועל הציונים שניסו לעכב את הקמת המדינה היהודית ועל מדינות ערביות שסייעו בעקיפין להקמתה. נגניב מבט יוצא דופן על האינטרסים המנוגדים של שליטי ערב בזמן מלחמת העצמאות ועל העוינות הפנימית ביניהם. אורחנו, המזרחן איני עבאדי, חבר קיבוץ דגניה א', יתעמת גם עם המיתוס הנפוץ של הקרב על הדגניות במלחמת העצמאות. ולבסוף, למה נרצח שליח האו"ם ברנדוט במהלך מלחמת העצמאות ומה עלינו ללמוד מההיסטוריה שלנו על יצירת מיתוסים.

לקריאה נוספת:

  • יעקב שמעוני: "הערבים לקראת מלחמת ישראל – ערב 1945 – 1948", המזרח החדש, כרך יב, חוברת 3 (47) 1962.
  • יואב גלבר: "פלישת צבאות ערב במאי 1948", עיונים בתקומת ישראל, כרך 3. המרכז למורשת בן גוריון, אוניברסיטת בן גוריון, 1993.
  • יהודה לפידות: "הקרב על רמת רחל", מכללת הרצוג.
  • חרכת אל אסלאם: האחים המוסלמים בפלסטין. עין אל שמס, קהיר (ערבית)