כללי

14. חד גדיא – אבן מתגלגלת של קדושה, זעם ונקמה

ד"ר פייסל עמרו, בחזית התמונה (בצד, אני המראיין)

בסיפור הזה יש כל המרכיבים של דרמת אקשן טלוויזיונית: יש בו מפגשי קצוות בלתי אפשריים, דרמות וקונפליקטים אנושיים, מוות והצלה, שנאה ונקמה. מעורבים בו גורל עיוור וכוחות כבירים שמשפיעים ומכוונים את הגיבורים הראשיים – גיבורים באל כורחם. נשמע כאן את הסיפור הלא ייאמן, על רופא ערבי שלא ישכח איך רופא יהודי הציל את חייו, על אסיר עולם מספר 397 ועל התגלגלותה של אבן קדושה דרך מעגל של זעם ונקמה, דם ומוות וגילוי מפתיע בסופו. הסיפור הזה יכול להיות גם משל על חיינו בארץ הזאת בימים האלה ואולי הוא יכול גם לרמז על מה שצופן לנו העתיד.

הגיבורים הראשיים הם שני רוצחים; יהודי וערבי, 50 הרוגים מוסלמים, 3 נרצחים יהודים, שוטרים ומתפללים, רופאים, רוצחים ומצילים, ואבן קדושה אחת. חד גדיא. סיפור אמיתי לפסח. האזינו ושפטו!

 

עאמר אבו סרחאן – רוצח בשם אללה

ד"ר ברוך גולדשטיין – רוצח בשם אלוהים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

צ'רלי שלוש ז"ל

 

 

 

 

 

 

מוסיקה:

מקהלת נשים יהודית ערבית, ראנה – חד גדיא,

  Hicham Chahidi – Gouttes

  (Zinaida Trokai – The Spirit of Russian Love (free music archive

לקריאה נוספת:

קשר מסוכן: דינמיקת ההתעצמות של ארגוני המקדש

קשב: הר הבית

קריאה למוסלמים: פנו את הר הבית

נעצרו פעילי מקדש שתכננו להקריב גדי בהר הבית

 

 

 

13. ערבים טובים – ערבים רעים: מסע חוצה גבולות אל הנרטיבים המכוננים של הסכסוך

הלוויית הרוגי תרפ"ט בתל אביב (מאלבום רבקה ונתנאל קרניאלי ז"ל, באמצעות שושנה אולשטיין, פיקיוויקי).

האיש שפורץ בספריו את קווי המתאר של התודעה הישראלית בהבנתה את הסכסוך אינו עונה לכל הגדרה מקובלת של ימין ושמאל, דתיים-חילוניים. הלל כהן, המתנחל לשעבר מבית-אל, יצא כנער דתי לשוטט בין כפרים פלסטיניים בגדה המערבית. הוא הוזמן, אכל וישן בבתים פלסטיניים, למד את שפתם ומאוויהם של מי שרואים עצמם בעליה החוקיים של הארץ ואויביה של הציונות, והבין שגם להם יש כמה טיעונים צודקים. במסעו הוא גם עבר כמה ניסיונות לינץ', שנחלץ מהם ע"י ערבים טובים. הוא היה גם פועל בניין, וחסר בית מבחירה, שירת כעיתונאי בשטחים והתנדב כפעיל זכויות אדם. חמוש בניסיונו יוצא הדופן הפך פרופ' הלל כהן, עם השנים, למומחה מרכזי בחקר הסכסוך היהודי-ערבי. מאחוריו חמישה ספרים, שעל האחרון ביניהם ""תרפ"ט -שנת האפס בסכסוך היהודי – ערבי", אנחנו מתעכבים. וגם, אנו מדברים על מיתוסים נפוצים בסכסוך, על מיהם ילידי הארץ האמיתיים, על זיכרון ושכחה. הנה כמה הבחנות שכדאי לשמוע על שורשי הקיום היהודי בארץ, על שורשי ההוויה הערבית ועל שורשי האלימות ושפיכות הדמים. שיחה נינוחה, לא אופטימית – גם לא פסימית, על סכסוך שקיצו לא נאה באופק. האזינו!

פרופ' הלל כהן: אינו עונה להגדרות המקובלות, בעברית ובערבית

 

מוסיקה: Hicham Chahidi – Gouttes

יאסטיים- פרחאת גוסאר

 

 

 

 

 

 

לקריאה נוספת:

לצפייה נוספת:

11. "הצינור" בערוץ 10 על פרות קדושות

הפודקאסט "פרות קדושות" הגיע לערוץ 10. אמנם בגרסה חלקית וקטועה (נחתכו כמה אמירות ציבוריות וחברתיות על חשיבות הביקורת ועל שבירת מיתוסים בעידן הפוסט-אמת), אבל ההתעניינות הציבורית נותנת כמה זריקות מרץ להמשך.

 

 

 

1. למה להרוג פרות קדושות? במקום הקדמה

הסדרה הזאת עוסקת במיתוסים – סיפורים ואירועים, שאמיתותם לא נבחנה עד הסוף, אך הם נטועים היטב בתודעה ובזיכרון הקיבוצי שלנו. סיפורים אלה, שאנחנו מספרים על עצמנו – מאין באנו ולאן אנו הולכים – מעצבים את הזיכרון הקיבוצי והפרטי ואת תבניות החשיבה והאמונות שלנו.

המיתוס מנסה לפרש את המציאות החברתית שלנו, למקם אותנו בתוכה, ולהצביע על הכיוון המועדף אליו עלינו לצעוד, עבור מה אנו נלחמים ומתי עלינו להיות מוכנים למות עבור רעיון האומה? מה קרה איתם באמת ואיזה לקח השאירו לנו יוסף טרומפלדור מתל חי, שרה אהרונסון ממחתרת ניל"י, אורי אילן, שלא בגד בשבי הסורי, שושלת שטורמן מעין חרוד ויצחק רבין, שנרצח בקרב על השלום? מי היה באמת עבד אל קאדר אל חוסייני, דמות מיתית עבור האומה הפלסטינית, ואויב מר ליהודים, וכיצד מת? מי היה באמת יאסר ערפאת, "הטרוריסט מס' 1", שחתם על הסכם אוסלו שבו ויתר על מרבית פלסטין ההיסטורית, וכיצד מת? איך התעצבו המיתוסים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני בעיני שני הצדדים? האם תמונת המראה, שבה רואה כל צד בסכסוך את האחר כהתגלמות הרוע ומצדיק את מאבקו ועמדתו, בהתבסס על מיתוסים של גבורה וסבל, מתבססת רק על עובדות המציאות?

לעתים קרובות צועד המיתוס על גבול הדמדומים בין האמת והבדיה, אבל האם בשקר יסודו?

לא בהכרח. המיתוס מושתת, לא אחת, על מאורעות היסטוריים אמיתיים, אבל הגרעין העובדתי המקורי שלהן זוכה בו לעיבוד, להרחבה ולפרשנות, לפעמים מרחיקי לכת.

האם מיתוסים הם שליליים בהכרח? לאו דווקא. בשימושיו הלאומיים-פוליטיים, המיתוס נועד לגייס את בני הקהילה להכיר בלגיטימציה של הסדר המדיני, החברתי והפוליטי הקיים, ואף לנטוע בהם מוטיבציה להגן עליו.

האם מיתוסים הכרחיים, אם כן, לקיומה של אומה?

קשה להעלות על הדעת קהילות ומדינות צעירות שיכולות להתגבש, להתפתח ולשרוד, במיוחד במצבים משבריים, ללא השפה המאחדת של המיתוס. נראה לי, עם זאת, כי קהילות מבוססות וותיקות, שעברו את שלב בניין האומה, יכולות, אף חייבות, לבחון את המיתוסים המכוננים שלהן. האם נוכל, למשל, להבין את הסכסוך העמוק שאנו שרויים בו בלי להבין את עובדות היסוד עלינו ועל אויבינו? האם נוכל לרדת לשורשי קיומנו ולהבין את האלימות ושפיכות הדמים שסביבנו מבלי לחקור את סיפורי היסוד שלנו?

מבלי לזלזל, לגנות או להלעיג, ננסה כאן, לפיכך, לבחון, בעין ביקורתית, את המיתוסים והסיפורים שאנו נוהגים לספר לעצמנו ולבדוק נרטיבים אלטרנטיביים, גם אם הם עלולים לעורר אי נחת. לסדרה זו יש, אם כן, גם אג'נדה חברתית ולפיכך, לא נחשוש לגעת גם בסוגיות חברתיות ופוליטיות רגישות.

כל אחד מאורחנו ידבר כאן על אירועים, סיפורים ומיתוסים נפוצים, יותר או פחות, בהיסטוריה הקרובה והרחוקה של הארץ הזאת ושל בניה. כל אורח בתכנית יביא עימו סיפור יוצא דופן, מומחיות, או נקודת השקפה, שמציעים גישה אלטרנטיבית לאמיתות מקובלות. תחומי העניין שלנו רחבים – נעסוק באירועים מהעבר הרחוק והקרוב, בדמויות ציבוריות, פוליטיות וצבאיות, בנושאי בריאות ותרבות, בגידול בעלי חיים, בעולם הצומח ובכל נושא אחר שבו אוחזות הבריות בדעות קדומות או באמונות, שאמיתותן לא נבחנה עד הסוף. לא נטען, כמובן, שהגרסה שלנו היא "האמת" היחידה האפשרית. לכל היותר, נציג באמצעותה חלופה אפשריות לאמיתות אחרות. כמובן, שכל אחד ואחת מן המאזינות והמאזינים רשאי לבחור באמת שלו/ה.

אם האזנתם/ן, או קראתם/ן ומצאתם/ן עניין אתם מוזמנים להפיץ את הקישור ל"פרות קדושות" הלאה, לחבריכם ולמכריכם. תוכלו גם להגיב כאן, להמליץ ולהירשם לקבלת עדכונים בדוא"ל על העלאת פרקים חדשים.

לקריאה נוספת:

על האופטימיות או איך נלחמים בחדשות שגורמות לאנשים לדעת פחות

אין עם מי לדבר – אין מה לעשות: זרמי המעמקים של התקשורת הישראלית