10. הקרב על הקסטל, חלק ב' – אז מי באמת הרג את עבד אל קאדר?

אתר הקסטל – הסיפר החלקי על הקרב החשוב ביותר ב-1948.

לא היינו נצרכים לחזור שוב אל הקסטל ולפרק המשך העוסק בשאלה מי הרג את עבד אל קאדר אל חוסייני ותרם להכרעת המלחמה ב-1948, לולא מידע חדש, אשר יוצג כאן (חלק א' עלה ב-2 בדצמבר 2016).

לשאלה מי לחץ על ההדק והרג את מפקד הכוחות הערביים אין, כנראה, חשיבות היסטורית יוצאת דופן, אבל המידע שיובא כאן יכול להצביע על הדרך שבה מעוצבים הנרטיבים הלאומיים שלנו. מי קובע אמת ועובדות מהן וגרסתו של מי אינה נשמעת. דמות חדשה עם סיפור שונה לחלוטין מפציעה, כאילו משום מקום, ומבלבלת את סיפור המעשה. ואם לא די בכך, מובאת כאן טענה כי עבד אל קאדר לא נהרג בקרב אלא רק נפצע וכי אח"כ הוצא להורג בירייה בראשו. הקרב על הקסטל מתברר כאנדרלמוסיה רבתי בקרב הכוחות היהודים, כאסון צבאי, שהביא לבריחה מן ההר ולטבח כל הפצועים היהודים שנותרו מאחור. נשמע כאן על החיכוכים הקשים בין יחידות החי"ש והפלמ"ח עד כמעט מלחמת אחים ועל המאבק על הנרטיב ועל האתוס, שממשיך עד היום הזה, בשצף קצף, כאילו לא חלפו כבר שבעים שנה. הנה סיפור הקרב על הקסטל כפי שלא מופיע בהיסטוריוגראפיה הרשמית. וגם, איך כל הסיפור הזה מתקשר לפרשת החייל היורה מחברון, אליאור אזריה…

מאיר קרמיול: הרג? ונהרג על הקסטל
יעקב סלמן: נשאר לספר את סיפורו

 

משה כצנלסון בצעירותו: כאילו צץ משום מקום עם הסיפר האחר

 

משה כצנלסון היום: כועס על הצייליגרים מהחי"ש כאילו לא עברו 70 שנה.

קריינות נוספת: עדן לזנס

מוסיקה: Hicham Chahidi – Gouttes

שיר הפלמח Leon Lishner and Friends

להאזנה נוספת:

5. הקרב על הקסטל – מי הרג את עבד אל-קאדר? (חלק א')

לקריאה נוספת:

קרב הקסטל לפי הרשות לגנים לאומיים

לצפייה נוספת:

אורי מילשטיין: קרב הקסטל

8 תגובות

  1. אורי אבנרי

    היי,
    יש הרבה גרסאות. יורם קניוק טען שזה היה הוא. עברתי במקום בשיירה של 145 מכוניות תחת חסות חטיבת גבעתי. אנשי הפלמ"ח ירדו לכביש ובישרו לנו על הריגת עבד-אל-קאדר. לדעתי לא היו בקסטל בכלל אנשי חי"ש, אלא רק אנשי פלמ"ח.
    כל טוב
    אורי

    • תודה, אורי.
      מורשת הקרב על הקסטל מנוהלת היום, במידה רבה, על ידי עמותת גדוד מוריה של החי"ש, וגרסתם אומצה במערכי מורשת קרב הקסטל, ובכלל זה בנרטיב הרשמי, כפי שמופיע כיום בשלט הכניסה לאתר הקסטל. החי"ש, לפי כל המקורות, באמת תפסו את המקום אחרי כיבושו של ההר בידי הפלמ"ח. כל השאר נתון לויכוח.
      בברכה,
      יזהר באר

  2. הי יזהר,
    שמעתי את הראיון שלך עם קוצ'קה על קרב הקסטל ומיד אחריו – בהתרגשות ובהנאה – את הפרק השני. פשוט מרתק. עבודה יוצאת מן הכלל, מי צריך בכלל את רשות השידור וגלי צהל, עם עיתונאות ברמה כשלך?
    כל הכבוד,
    יורם פרי.

    • יורם שלום,
      מה אגיד לך, חיזקת לי את מערכת החיסון בגוף ובנשמה. תודה על הפירגונים – אמשיך לעדכן אותך בהמשך מסענו.
      להת' יזהר

  3. מרתק . ממש ממש מרתק. אבל היה חסר לי הסבר או השערה שלך למה הפלמח ויתר לחיש בקרב על הזכרון. שאלת את כצנלסון אבל זה נשאר ללא מענה והסבר …

    • הסבר, לפחות חלקי, מופיע שם. סגן מפקד הקסטל מטעם החי"ש, יעקב סלמן, הצטיין בקירבה רבה לעיתונאים, היסטוריונים והיה בעל מעמד והשפעה. עמותת גדוד מוריה של החי"ש, שקמה ב 1995, פועלת עד היום בתקיפות לשימור הנרטיב שלה בעניין זה במרחב הציבורי. הפלמ"ח, שהצטיין ברוח הלחימה שלו, לא מצא לנכון לצאת לקרב אחרון דווקא בסוגיה הזו.

  4. בארי שפירא (כצנלסון)

    יזהר באר- יש עדות מוחשית ,תשאל את מוישלה כצנלסון – איפה האקדח של -עבדול קאדר אל חוסייני , קולט גברמנט 45 .
    בארי שפירא , (בן שוקה שפירא הבן-דוד של מוישל'ה)

  5. שמעון גת

    לצטט מאורי מילשטיין כמוהו לצטט מסיפורי הברון מינכהאוזן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *