[פרות קדושות] פרק 4. “בן-הכלבה ההאשמי”

  אורח: יצחק (איני) עבאדי, מזרחן, איש אשכולות, רב מעללים, בן דגניה א’

kingabdullahbinhussein
“בן הכלבה ההאשמי” המלך עבדאללה הראשון

בפרק הזה נדון באירועים הדרמטיים שמתרחשים בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות. האם הנרטיב המספר על שבעה צבאות ערב שלחמו נגד מדינת ישראל במלחמת העצמאות היה מיתוס? מה היה כוחם האמיתי של הערבים במלחמה ונגד מי הם נלחמו? למה חיים וייצמן ומנהיגים ציוניים בכירים אחרים לא חתמו על מגילת העצמאות? נספר על הבריטים ועל הציונים שניסו לעכב את הקמת המדינה היהודית ועל מדינות ערביות שסייעו בעקיפין להקמתה. נגניב מבט יוצא דופן על האינטרסים המנוגדים של שליטי ערב בזמן מלחמת העצמאות ועל העוינות הפנימית ביניהם. אורחנו, המזרחן איני עבאדי, חבר קיבוץ דגניה א’, יתעמת גם עם המיתוס הנפוץ של הקרב על הדגניות במלחמת העצמאות. ולבסוף, למה נרצח שליח האו”ם ברנדוט במהלך מלחמת העצמאות ומה עלינו ללמוד מההיסטוריה שלנו על יצירת מיתוסים.

האזינו, שפטו ושתפו!

להאזנה בזרימה, או להורדת הקובץ להאזנה (מומלץ):

לקריאה נוספת:

  • יעקב שמעוני: “הערבים לקראת מלחמת ישראל – ערב 1945 – 1948”, המזרח החדש, כרך יב, חוברת 3 (47) 1962.
  • יואב גלבר: “פלישת צבאות ערב במאי 1948”, עיונים בתקומת ישראל, כרך 3. המרכז למורשת בן גוריון, אוניברסיטת בן גוריון, 1993.
  • יהודה לפידות: “הקרב על רמת רחל”, מכללת הרצוג.
  • חרכת אל אסלאם: האחים המוסלמים בפלסטין. עין אל שמס, קהיר (ערבית)

7 תגובות

  1. הפרק מאוד מעניין ומחדש, אבל גם אחרי חיפוש ארוך במרחבי הרשת לא הצלחתי למצוא אפילו שבב של עדות לגבי הלחימה הירדנית- מצרית שמתוארת.. תוכל לפרט לגבי המקורות שעליהם עבאדי מתבסס?

    • בועז שלום, אני מתנצל על האיחור בתגובתי. אכן, טבעם של מיתוסים נובע, בין השאר, ממיעוט מקורות בשפת המקור. מרבית הכרוניקה ההיסטוריוסופית על המלחמה ב 1948 נמנעת מההיבטים שהפרק עסק בהם (ולכן הוא עסק בהם). יש אם זאת,מקורות רבים ורציניים, בעיקר בערבית, שמאששים את הסיפור המוצג בפרק. לא מצאתי לנכון לצרפם לפרק בהנחה סבירה שהרוב המוחלט של המאזינים לא קורא ערבית. בפרקים אחרים אני נוהג בד”כ להפנות לקריאה, או לצפייה נוספת. יחד עם זאת, לאור פנייתך אני מתחייב להציג בקרוב מקורות עיקריים בערבית יחד עם הפנייה לכמה מקורות בעברית ובאנגלית.

      • תודה רבה 🙂
        (סליחה על התגובה הקצת רוגזת)

        • בועז שלום,
          תוכל למצוא מקורות נוספים לקריאה בנושא בין השאר כאן:
          • יעקב שמעוני: “הערבים לקראת מלחמת ישראל – ערב 1945 – 1948”, המזרח החדש, כרך יב, חוברת 3 (47) 1962.
          • יואב גלבר: “פלישת צבאות ערב במאי 1948”, עיונים בתקומת ישראל, כרך 3. המרכז למורשת בן גוריון, אוניברסיטת בן גוריון, 1993.
          • יהודה לפידות: “הקרב על רמת רחל”, מכללת הרצוג.
          • חרכת אל אסלאם: האחים המוסלמים בפלסטין. עין אל שמס, קהיר (ערבית)

  2. מקור רלוונטי נוסף לנושא היחסים המתוחים ואי-שיתוף הפעולה בין עבר הירדן למדינות ערב האחרות במהלך המלחמה הוא הספר “שותפות ועויינות: עבדאללה, הלגיון הערבי ומלחמת 1948” שכתב רונן יצחק. (משרד הביטחון, מאגנס, האוניברסיטה העברית, 2006)

  3. אני מודה מראש שאני מגיב למשהו שבמקור לא היה יותר מהערת אגב, אולם אני חייב לדרוש את כבודו של חיל האוויר. נטען שמעולם לא היפלנו מטוס ירדני. רן פקר בביוגרפיה שלו, “נץ בשחקים”, מספר כיצד הפיל האנטר ירדני. האנטר נוסף הופל בקרב אוויר ב-5 ביוני 1967, בתחילה מלחמת ששת הימים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *