קצת על עצמי

שלום, שמי יזהר באר. ההחלטה להקים את הפודקאסט הזה היתה עבורי סגירת מעגל כמעט מתבקשת; חלק ניכר מחיי אני עוסק בצורות שונות בגילוייה הפתלתלים של האמת ובגרסאותיה המשתנות על פי הנסיבות והזמנים. שליש מחיי המקצועיים סיפרתי על המציאות המורכבת של הארץ הזאת כעיתונאי, בכל העיר ובהארץ, בין השאר בסיקור גלגוליה של האינתיפאדה הראשונה בשטחים. אחר כך פעלתי בארגונים לשינוי חברתי; כמנכ"ל בצלם – מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים, בשנים 1991-1997, בימים הסוערים שלפני ובמהלך תהליך אוסלו, ואחר-כך, בהקמת ובניהול קשב, עמותה ציבורית למחקר ולהפצת מידע על מצב הדמוקרטיה בישראל. עיקר עבודת קשב היה ניתוח הסיקור התקשורתי של העיתונות בישראל, שממצאיו המנומקים מאבחנים היטב את מצב התודעה הישראלית, והשפעתו מרחיקת הלכת על המציאות.

אפשר לומר, שתחומי העיסוק שבחרתי העניקו לי אפשרות לספר את הסיפור הישראלי משלוש נקודות מבט שונות: בראשונה, כעיתונאי חוקר, השתדלתי לספר על המציאות, במידת הדיוק האפשרית שהייתי מסוגל לה. בשנייה, כפעיל זכויות אדם, ניתנה לי ההזדמנות לדווח על מצב זכויות האדם בשטחים מכלי ראשון. ובזווית השלישית, באמצעות עבודת קשב, השתתפתי בניסיון יוצא דופן לפענח את התגבשות התודעה הציבורית דרך הסיפור שמספרת לנו התקשורת הישראלית.

הקמת הפודקאסט פרות קדושות, אם כך, היא התפתחות מתבקשת בנסיבות העניין. היא ניסיון להתמודד עם זרמי המעמקים של התודעה הישראלית, באופן חופשי, ללא מחויבות לסטנדרטים מחקריים מחייבים ומבלי להיות כפוף לפרדיגמות קשוחות. סיפור טוב, לעתים מחויך, בלתי מחויב לאמת אחת, לפעמים יכול להאיר את המציאות לא פחות מכל גישה אקדמית או מחקרית מרצינה. ניתן להסיק, שכל סיפור שאנחנו מספרים לעצמנו או לזולתנו הוא, בעיקרו, וריאציה על מה שקרה באמת. או סוג של מיתוס בהתהוות. בעולמנו אין עובדות – רק פרשנויות, פסק ניטשה. האמנם? הרי כבר אמר מישהו לפני שההווה מעורפל, העתיד לא ידוע ורק העבר משתנה כל הזמן. אז מה קרה באמת? במאמץ להגיע קרוב ככל הניתן אל האמת החמקמקה אני מתחייב לגייס את כל משאבי הסקרנות, ההגינות והכנות שלי. אני גם מתחייב לאמץ את עצתו של ריימון ארון לפרשנים למיניהם: לא לגנות, לא להלעיג כי אם להבין.

וכן, העבודה (הרבה) על התכנית הזאת גם גורמת לי הנאה צרופה. אשמח לשתף אתכם/ן בה.

תודות: לעירית גל, בת זוגי ולרזי רוזנבך, חברי, שמלווים אותי מתחילת הפרויקט.

לקריאה נוספת:

העוקץ: העיר והכלבים – סיור פסיכדלי במחוזות התעתוע של ירושלים

העוקץ: אבן מתגלגלת של קדושה, זעם ונקמה

קשב: על האופטימיות או איך נלחמים בחדשות שגורמות לאנשים לדעת פחות

העוקץ: המלחמה החשאית של ישראל ברשע

לצפיה:

על סיקור התקשורת את המחאה החברתית

על השפעת התקשורת על שחרור גלעד שליט

ראש בראש אצל חגי סגל

ד"ר דניאל דור ויזהר באר מדברים על התקשורת

על סיקור ההתנתקות מעזה

על תקשורת מגויסת