אז אמרו

הדוגמאות הן מעט מכלל התגובות המגיעות אלינו, הן אמיתיות, אף שחלקן קוצרו להקלת הקריאה:

“אני ממליץ בחום על ‘פרות קדושות – מיתוסים ישראליים’. מדובר בפודקאסט איכותי, מקצועי ומעמיק, ובצד זאת בעל מסר ערכי ואידיאולוגי ברור, בעד שוויון ודמוקרטיה, בלי להתבייש או להתנצל על כך. האזנה לפרקי הפודקאסט היא גם חוויה אינטלקטואלית מעשירה וגם יכולה לספק יידע וכלים למי שמתעניין בקידום השיוויון והדמוקרטיה בישראל…”
“אני רוצה להודות לך על הפודקאסטים הנפלאים, אני מעריצה ו”משתמשת” מכורה:)…”
“פרק מאלף, שמומלץ לבתי ספר בשיעורי אזרחות. במקום לשנן ולדקלם, ללמוד מה ניתן להפיק מטמטום צרוף ומחיר יקר…”
“מרתק… יישר כוח!…”
“ברוך תהיה על פועלך הטוב והמרתק…”
“הקשבתי מרותק לפרק ובכלל, תודה על הפודקאסט…”
“איזה סיפור נהדר! איך הוא נעלם כל כך הרבה שנים? מסופר בצורה נפלאה, חף לחלוטין מכל טיפה של בולשיט…”
“מדהים, יזהר. המציאות עולה על כל דמיון…”
“ליזהר אהובי, שני הפרקים האחרונים הם המרתקים ביותר בסדרה שלך. שא ברכה ותודה…”

***

שניים מהפרקים הראשונים של “פרות-קדושות” (פרקים 5 ו- 10), ששודרו ב-2017 עסקו בקרב על הקסטל ב-1948, אחד הקרבות החשובים במלחמת העצמאות, שבו נהרג מפקד הכוחות הערבים באזור ירושלים עבד אל-קאדר אל-חוסייני, קרב שהשפיע באופן דרמטי על המשך הלחימה ותרם להתמוטטותם של הכוחות הערביים בהמשך.

בפרקים ששודרו אצלנו נחשפו טוענים חדשים “לכתר” הריגתו של חוסייני ומקורות נוספים, שהעמידו בספק את הנרטיב שהיה מקובל על מנציחי הקרב ההוא, כולל בסיפור הקרב שהופיע באתר הקסטל עצמו.

בפרקים הללו סופר על המלחמה על הנרטיב בין כוחות הפלמ”ח שכבשו את ההר לבין יחידת החי”ש שהחזיקה בו לאחר כיבושו, שממשיכה להתנהל מאחורי הקלעים עד היום.

באפריל 2021 קיבלתי מכתב ממנהל אתר הקסטל ממנו אפשר היה להבין של”פרות קדושות” ישנה השפעה מסוימת על תיקון התודעה. כך כתב לי ארנון רזניצקי:

יזהר שלום,
אני שמח לבשר לך שאתר הקסטל שינה את פניו ללא היכר בשנים האחרונות ונעשה ניסיון לאזן בנושא ההנצחה והנרטיב של החי”ש והפלמ”ח.
אני באופן אישי חולק עליך בנושא השליטה על הזיכרון אבל זה לא המקום להתדיין בו.
אני מזמין אותך לביקור באתר המחודש.
ארנון רזניצקי
מנהל אתר לאומי הקסטל

***