הבלוג – גונב מגנב פטור

ובו יסופר למה הפיוז שלי קפץ כשגיליתי שמאחורי דברים יפים מסתתרים לפעמים כוונות נסתרות

מאת יזהר באר

פורסם ב-‏27 באוקטובר, 2019

בשנים האחרונות, בתדירות של כפעם בחודש, יוצאת החבורה שלנו, קומץ ח'טיארים מארץ ישראל החילונית-ליברלית של פעם, בוגרי ביה"ס לקציני חי"ר של שנת 75', לטייל בשביל ישראל, לספר בדיחות גסות ולחטט, כמו שאומרים, בשיירי תהילת עברנו. לא תמיד יוצא לי להצטרף, אבל בשבת האחרונה זה קרה, טיילנו בקטע השביל לאורכו של נחל צבעון הגולש לאיטו למרגלות המירון. לרגע מצאתי את עצמי מתקדם ראשון בוואדי, לפני החבורה שהשתרכה קצת מאחור, שקוע בהרהורי הגעתי לפינה נחמדה בעיקול הנחל ומתחת לעץ עבות אחד הופתעתי לראות ארגז מחובר בשרשרת לעץ; "ספריית שביל ישראל".

איזה יופי! פתחתי את הארגז, אך יותר מן האינוונטר הספרותי משכה את עיני דווקא כותרת החסות למיזם, שהודפסה על גב הארגז:

"המרכז האקדמי שלם, רשות הטבע והגנים, ונפגשים בשביל ישראל".

"רשות הטבע והגנים", מובן. גם מיזם "נפגשים בשביל ישראל", הגיוני. אך מה עושה כאן "מרכז שלם", חלפה במוחי שאלה טורדנית. מה למכון מחקר פרטי המזוהה עם הימין הניאו-שמרני, ומתבסס על תרומות של בעלי הון כמו שלדון אדלסון ורון לאודר, תורמיו של נתניהו, עם שמחתם של ההולכים בשבילים?
המחשבה הקטנונית-טורדנית הפכה לאי-נוחות, שגברה ככל שירדתי למשמעות כוונתם של נותני החסות הנדיבים ממרכז שלם, שתרמו לפרויקט מספרייתם.

לרענן את הזיכרון – מרכז שלם הוקם ב-1994 על-ידי ד"ר יורם חזוני, תושב ההתנחלות עלי, לשעבר, וממקורבי נתניהו, אך נחשב אז לתופעה שולית בזירה האינטלקטואלית הישראלית. מלכתחילה פורסמו מטעמו בעיקר ספרים, מחקרים ותרגומים העולים בקנה אחד עם התפיסה האידיאולוגית של המכון.
אבל החזון של חזוני ושותפיו היה עבודה לטווח ארוך – להחדיר בהדרגה לעולם התקשורת, הפוליטיקה והעסקים חניכים שישאו את תפישת העולם של מרכז שלם, כלומר, ניאו-שמרנות ציונית, אתנוצנטריות יהודית ודמוקרטיה-קפיטליסטית.
"בניגוד לאינטלקטואלים של השמאל, המטרה של מרכז שלם היא לכבוש את הכנסת, לא את האוניברסיטאות", ניתח ניסים קלדרון את התופעה כבר לפני כעשור. בעצם מרכז שלם עסוק בשאלה עיקרית: איך להעביר עשרים או שלושים מושבים בכנסת מן השמאל והמרכז אל הימין.
תחזיתו של קלדרון התחילה להתגשם מוקדם מהצפוי; מאז שהתחיל עידן נתניהו התרחב מכון שלם בצורה דרמטית ובתמיכת שר החינוך לשעבר, גדעון סער נפתח גם מרכז אקדמי המחנך דורות של סטודנטים, הזוכים למלגות נדיבות, ברוח הזמן שמרחפת מעל. כל זאת, בזמן שהשדרה המרכזית של עמיתי המחקר וממלאי התפקידים במכון התברגה כבר במערכות השלטון. אחד מהם, ד"ר מייקל אורן התמנה לשגריר ישראל בארה"ב. שני, רון דרמר, התמנה כיועץ בכיר לנתניהו ואח"כ לשגריר בארה"ב, שלישי, נתן שרנסקי נבחר ליו"ר הסוכנות היהודית, רביעית ד"ר איילת מזר מונתה לחפור את סילואן/עיר דוד. ועוד אחד, ד"ר אסף מלאך ("לא כל עם זקוק למדינה"), מתנחל מעפרה, שמונה ע"י בנט ליו"ר הלעומתי של ועדת המקצוע ללימודי אזרחות של משרד החינוך. חזוני הפך ללוחש לאוזנו של ראש הממשלה. גם אם מהפכת הקטיפה הימנית לשינוי פני החברה הישראלית לא הושלמה היא התקדמה מאוד. בעזרתם של מכון שלם ואחרים.

חיטטתי בארגז ושלפתי מבין הספרים חומר הסברה של המרכז האקדמי שלם; חוברת מתחנפת ("אנחנו מדברים בשפה שלך", "אנחנו הכי מרוצים"), גדושה שבחים עצמיים ("אנחנו קוראים המון", "אנחנו לא מפחדים מווירג'יניה וולף", "אנחנו יודעים מה צבע העיניים של כל סטודנט"), עמוסה בדיוקנאות של צעירים מאושרים ותיאורי נפלאות החוויה האינטלקטואלית והחברתית הצפויה לתלמידים.

רק לא מצאתי בה מילה אחת על האג'נדה של המרכז, על המטרות שלו, מי הם ממלאי התפקידים בו, מהיכן מגיע המימון שלו, האני מאמין. מוזר. איך יידעו המשתמשים התמימים ההולכים בשבילים כי מאחורי המיזם המבורך הזה יש כוונות, יעדים ומטרות?

העדר השקיפות כמוהו כגניבת דעת, אמרתי לעצמי, שלפתי את החוברת מהארגז וטמנתי אותה בכיסי. גונב מגנב פטור. לפחות שחברי ההולכים ומתקרבים אל הפלא הזה של ספרייה ציבורית בלב חורש עבות לא ישתו מן המים הרעים האלה…

נ.ב. אתגר אינטלקטואלי למיטיבי לכת בנתיבי השביל – נחשו מה היה קורה אם במקום "מכון שלם" היתה נותנת החסות "הקרן החדשה לישראל"?

ספריית שביל ישראל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *