הבלוג – בקלפי בעפולה

מאת יזהר באר

פורסם ב-17 בספטמבר 2019 

בחירות 2019 מועד ב', התנדבתי לשבת בוועדת קלפי בשכונה ותיקה בעפולה מטעם המחנה הדמוקרטי. התמניתי למלא את טופס 1000 שמקבל כאן מעמד של קדושה, אני רושם כל מצביע באיקס לפי המספר המתאים, ממש כמו בטוטו, אלא שכאן ההימור הוא גדול, יש אומרים על גורל המדינה. בסוף היום הטופס יועבר לוועדת הבחירות המרכזית שם סורק יפענח את הנתונים ויגרום לצחוק ודמע…

לצידי חבר קלפי נוסף, בחור ישיבה צעיר מעפולה עלית, מייצג את יהדות התורה, נשוי פלוס תינוק עבר לעפולה ממודיעין עלית, מתפרנס מתמיכת המדינה בבחורי ישיבה, 2,700 ש"ח לחודש, אשתי עובדת מביאה 5,000 נוספים, גרים בדירה משלנו, משכנתא קטנה, זה מספיק לנו, אם לא היתה ברירה הייתי יוצא לעבוד, אבל חשוב לוותר על הרצונות הפרטיים וללכת ללמוד…

הוא ידידותי ונחמד, גם מזכירת הועדה, סוסת קרבות מנוסה ממערכות הבחירות הקודמות, היא עובדת מדינה ויודעת המלאכה ומקבלת כולם בסבר נאה ובסבלנות, חשבתי כי בעיר הקשה הזאת, שלא מזמן זרקה ראש עיר מוצלח ובחרה בגזען מושחת להיות לה לראש יהיה כמעט בלתי אפשרי לנהל בחירות הוגנות, אבל גם הבוחרים שקטים ומנומסים, נשמעים כולם לכללים, אנשי עמל, הורים צעירים עם ילדיהם, קשישים ניצולי שואה, בני תשחורת שזו להם ההצבעה הראשונה, איפה, אם כן, מסתתר הטירוף של המדינה?

…הפצצה תתפוצץ באחת ועשרים כעת רק אחת ושש עשרה דקות, אחדים עוד יספיקו להיכנס, אחדים לצאת… כתבה המשוררת שימבורסקה, ובינתיים נכנס איש מבוגר גבוה, נשוא פנים, כנראה עבר משהו בחיים, מחייך ניגש לתיבת ההצבעה, האם יעשה את השיקול הנבון ויבחר בחיים? אחריו מגיעה אשה צעירה עם שני ילדיה, המזכירה מרשה להם להצטלם ליד הקלפי, ילדים אתה יודע, אחריה שוטר, לא במשמרת, במכנסיים קצרים ושני דרדקים אוחזים בחגורתו מכל צד נכנסים איתו מאחורי הפרגוד. האם עשה את הדבר הנכון או שהפקיר עצמו לרוח הרעה המנשבת על פני הארץ?

זהו הצבענו! אומרת האם הצעירה לשני ילדיה. למי הצבענו? שואלת הקטנה, אני כורה את אוזני ומלווה אותם במבטי בניסיון לזהות את תשובתה אך לא מצליח… בינתיים קשישה כפופה מובלת בידי הפיליפינית מתגלגלת באיטיות פנימה על הליכון תלת גלגלי, המטפלת ממתינה לה בחוץ, אדישה להליך הדרמטי המתרחש ברגעים אלה לנגד עיניה ולבחירתה של מעסיקתה. אחריה נכנס בחור שחרחר חובש כיפה שמוביל בידו את אימו הקשישה, שניכר עליה כי אינה מודעת לעצמה ולסביבתה. הוא מוביל אותה ביד אל מאחורי הפרגוד ובוחר בשבילה את הפתק הנכון, לפני התיבה הוא מקפיד למסור לאימו את המעטפה ולתת לה את הזכות לשלשל לתוכה את המעטפה, ממש כמו האמא שהרשתה כמה דקות לפני כן לילדתה הקטנה לעשות כן.

המצביעים חביבים ונוחים, חלקם יצביע ודאי לכהניסטים. אני הולך לבדוק מה קורה מאחורי הפרגוד, אכן החבילה של עוצמה יהודית מתכווצת במהירות, גם של מח"ל וגם של אמת, חבילות הפתקים של גנץ ומרצ שומרות פחות או יותר על גודלן. מגיעה עכשיו הודעה שאינני יכול לשפוט את אמינותה, שעוצמה יהודית עוברת ומרצ-האיחוד הדמוקרטי בסכנה גדולה…

השעון מתקרב אל אחת, "את כל אוצרותי אתן תמורת עוד טיפה של זמן" היו המילים האחרונות של המלכה אליזבט הראשונה, עכשיו יסכימו במרצ לתת הכל עבור עוד קצת זמן. נכנסת לחדר מפלצת בדמות משקיפה צעירה מטעם הליכוד, נערה עם ביטחון מופרז שלואטת לטלפון הנייד שלה הוראות, הנחיות או דיווחים בקולי קולות. ברגע מסוים אני מבקש ממנה להרגיע והנה היצור מתגלה כנערה חייכנית וחביבה, אפילו בלתי מזיקה. אחרי עוד כברת זמן היא כבר ממש לא מפריעה לי. באופן פרדוקסלי גם מקום נפיץ כמו ועדת קלפי יכול לשמש שבת אחים גם יחד.

עכשיו הסדרנית הצעירה שיושבת בכניסה קמה מהכיסא ומכריזה בתיאטרליות שהיא אף פעם לא ידעה למי להצביע, אבל היא יודעת למי לא, "לודע"מ האלה, או איך שקוראים להם, ולביבי, שהרס את המדינה. אני בסוף אצביע למי שהרוב יצביע", היא מכריזה בקול. בסוף המשמרת אני ניגש אליה ולוחש לה, שאם היא יודעת למי לא אז בטח היא יודעת למי כן – לכל מי שאומר לא לביבי. אחשוב על זה אמרה.

עכשיו כמעט ארבע, הנערה כבר איננה, האם היתה טיפשה או תמימה וויתרה על הקול?  הפצצה תתפוצץ עוד מעט… בעשר…

נ.ב הדברים נכתבו באיבחה אחת בשבתי ביום הבחירות בוועדת הקלפי בעפולה.

כתובת קיר בעפולה צילום: יזהר באר "נאמר כבר הכול, אין לי מה להוסיף על זה, פשוט כבר לא יכולה"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *